דמי פגיעה אחרי תאונת עבודה: למי ולכמה זמן

דמי פגיעה הם גמלה שהמוסד לביטוח לאומי משלם לעובד שכיר או לעצמאי שנפצע בתאונת עבודה ואינו מסוגל לעבוד בגלל הפגיעה, על פי תעודה רפואית.
התשלום מגיע לתקופה של עד 91 ימים מיום הפגיעה, ובדרך כלל הוא מחושב כ-75% מהשכר היומי הממוצע של שלושת החודשים שלפני התאונה, עד תקרה.
כדי לקבל אותו צריך לדווח למעסיק, לקבל מהרופא תעודה שמציינת שהפגיעה אירעה בעבודה ולהגיש תביעה בזמן.
אחרי 91 הימים, אם נותרו לקות או מגבלה, הדרך ממשיכה לוועדה רפואית שתקבע אחוזי נכות.

במשרד אסף אמויאל עורך דין מלווים נפגעים בכל השלבים האלה, מהתביעה הראשונה לביטוח הלאומי ועד ערעור על החלטה שלא משקפת את הנזק.
אם נפצעתם בעבודה ואתם לא בטוחים מה מגיע לכם, פנו אלינו ונבדוק יחד את המסמכים ואת לוח הזמנים.

דמי פגיעה

מי זכאי לדמי פגיעה אחרי תאונת עבודה?

הזכאות נתונה לעובדים שכירים ולעצמאים שמבוטחים בביטוח לאומי ונפגעו ב"תאונת עבודה".
זו פגיעה שאירעה תוך כדי העבודה ועקב העבודה, ולא רק פציעה שקרתה במקום העבודה.
נפילה מסולם באתר בנייה, חיתוך במכונה במפעל ופגיעת גב בהרמת משא באים כולם בגדר ההגדרה.

ההגדרה רחבה יותר ממה שרבים חושבים.
גם תאונה בדרך לעבודה או בדרך חזרה ממנה עשויה להיחשב תאונת עבודה, ובמקרים כאלה נפתחות כמה אפשרויות במקביל.
על זה כתבנו בנפרד במאמר על תאונת דרכים בדרך לעבודה ועל הגופים שמולם אפשר לפעול.

הזכאות חלה גם על "מחלת מקצוע", מחלה שנגרמה מחשיפה מתמשכת בעבודה, כמו פגיעת שמיעה ממפעל רועש או מחלת עור ממגע עם חומרים כימיים.
במקרה כזה קובעים מועד פגיעה לצורך החישוב, וכדאי להיעזר במי שמכיר את ההליך.

התנאי המרכזי הוא אי כושר עבודה שאושר בתעודה של רופא.
בלי תעודה רפואית שמפרטת את הפגיעה ואת תקופת אי הכושר, אין על מה לשלם.
מי שנפגע מחוץ לעבודה לא יקבל דמי פגיעה, אבל ייתכן שיהיה זכאי לגמלאות אחרות, ובהן קצבת נכות כללית.

בפועל, הרבה מהמחלוקות מתחילות כבר בשאלה אם האירוע הוכר כתאונת עבודה.
בדרך כלל המעסיק ממלא הודעה על הפגיעה ומעביר אותה לביטוח הלאומי.
אם הוא מסרב או מתעכב, הנפגע יכול להגיש את התביעה בעצמו, ולכן אסור לחכות לשיתוף הפעולה שלו.
כדאי לשמור עותק של כל מסמך שמוגש, ולרשום מי היה נוכח ומתי נאמרו הדברים.

כמה כסף מקבלים ולכמה זמן משלמים?

לשכיר, התשלום מחושב לפי "שכר יומי ממוצע", כלומר סך השכר ב-3 החודשים שקדמו לפגיעה מחולק בימים.
מהסכום הזה מקבלים 75% על כל יום של אי כושר עבודה.
יש תקרה לשכר שעליו מחשבים, ולכן מי שמרוויח שכר גבוה מאוד לא יקבל 75% משכרו המלא.

הנה דוגמה להמחשה בלבד.
אם השכר היומי הממוצע הוא 400 שקלים, דמי הפגיעה ליום הם 300 שקלים.
אם הרופא קבע 30 ימי אי כושר, הסכום הכולל הוא 9,000 שקלים, לפני ניכויים אם יש.
הנתונים בדוגמה עגולים ואינם תחזית לגבי המקרה שלכם.

לעצמאים החישוב נעשה לפי הכנסה מבוטחת ולא לפי תלושים, ולכן לעיתים קרובות הוא מורכב יותר ויש יותר מקום לאי הסכמות.
מי שהכנסתו השתנתה בשנה האחרונה צריך לבדוק היטב איך נקבע הבסיס.

המשך התשלום מותנה בתעודות אי כושר רציפות.
כל פער בין תעודה לתעודה עלול לגרום להפסקת התשלום או לעיכוב בו, ולכן כדאי לא לחכות לרגע האחרון ולהגיע לרופא בזמן.

התקופה מה משולם מה נדרש
מיום הפגיעה ועד 91 ימים דמי פגיעה, כ-75% מהשכר היומי הממוצע תעודות רפואיות רציפות ותביעה שהוגשה
אחרי 91 ימים, אם נותרה לקות גמלה לפי אחוזי נכות מעבודה: קצבה חודשית או מענק בדיקה בוועדה רפואית וקביעת אחוזי נכות
אחרי 91 ימים, בלי החלמה מלאה אפשרות לבחינת זכויות נוספות, כמו אובדן כושר עבודה מסמכים רפואיים עדכניים וייעוץ משפטי

לדברי עורך דין המתמחה בביטוח לאומי, הטעות השכיחה ביותר אצל נפגעים היא לחכות עם הגשת התביעה עד שמרגישים שהפציעה "באמת רצינית".
בפועל, התיעוד הרפואי הראשוני הוא הבסיס לכל מה שיבוא אחר כך, והיעדרו נוטה להתגלות כבעיה רק חודשים לאחר מכן.

כדאי לבדוק גם את התלושים שמהם מחושב הבסיס.
שכר שכלל שעות נוספות, עמלות או בונוסים נכנס לחישוב רק אם הוא מופיע במסמכים, ולכן תלוש חסר או דיווח נמוך של המעסיק עלולים להקטין את הגמלה.
מי שמבחין בפער בין השכר האמיתי לשכר שהוזן צריך לפנות לתיקון מוקדם, לפני שהתשלום הראשון מתקבל ומתקבע.

איך מגישים תביעה ומה עושים כשהיא נדחית?

התהליך הרגיל מורכב מכמה צעדים שכדאי לבצע בסדר הזה:

  1. דיווח מיידי למעסיק על התאונה ורישום של נסיבותיה, כולל מקום, שעה ועדים אם היו.
  2. פנייה לרופא וקבלת "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה", מסמך שבו הרופא מציין שהפגיעה אירעה בעבודה ומפרט את תקופת אי הכושר.
  3. הגשת טופס תביעה לביטוח הלאומי, בצירוף תלושי שכר, אישור המעסיק והמסמכים הרפואיים.
  4. הגשת תעודות אי כושר המשך לפי הצורך, עד שמסתיימת התקופה.

דחייה אפשרית מכמה סיבות.
המעסיק עשוי להכחיש שהאירוע התרחש בעבודה, הביטוח הלאומי עשוי לקבוע שאין קשר סיבתי בין העבודה לפגיעה, או שהחישוב נעשה על שכר נמוך מהממשי.
במקרים כאלה אפשר להגיש ערעור ולפעול מול בית הדין האזורי לעבודה, בכפוף למועדים שנקבעו בחוק, ולכן חשוב לא להשאיר החלטה שלילית בלי מענה.

ההחלטה על ערעור נשענת על ראיות: עדויות, תיעוד רפואי, תמונות מזירת האירוע והתכתבויות עם המעסיק. עורך דין תאונות עבודה יודע אילו מסמכים הכי משכנעים ואילו חסרים.
אצלנו, עורך דין ביטוח לאומי עובר על הנימוקים של הדחייה ומחליט עם הלקוח אם כדאי להגיש.

במקרים מסוימים, בנוסף לגמלאות, אפשר לבחון גם תביעת נזיקין נגד גורם אחראי, למשל צד שלישי שגרם לתאונה.
ההכרעה בשאלה הזו תלויה בנסיבות, והמסלול נבחן במסגרת הליווי של נזקי גוף.

מה קורה אחרי 91 הימים ואיך ממצים את הזכויות?

אחרי שהתקופה מסתיימת, יש שתי אפשרויות.
מי שהחלים וחזר לעבודה סוגר את התיק.
מי שנשארה לו מגבלה מופנה לוועדה רפואית של הביטוח הלאומי, שבודקת אותו ומחליטה אם נותרה נכות מעבודה ובאיזה שיעור.

אחוזי הנכות קובעים אם תשולם גמלה חודשית או מענק חד פעמי, ואיך יחושב גובהם.
לכן ההופעה בוועדה היא רגע מכריע.
מסמכים רפואיים שלמים, חוות דעת של רופא מומחה והסבר ברור של המגבלות היומיומיות משפיעים על התוצאה.
אפשר לקרוא עוד על המסלול בעמוד על ועדה רפואית ביטוח לאומי.

יש מי שמגלה שהפגיעה מונעת ממנו לחזור לעבודה שבה עסק.
אז כדאי לבדוק את הזכויות במסגרת אובדן כושר עבודה, ולעיתים גם נכות כללית כשהפגיעה לא מוכרת כתאונת עבודה.
אלה מסלולים שונים עם תנאים שונים, ולכן אסור להניח שהוויתור על אחד מהם לא משפיע על האחר.

בפועל, מה שקובע הוא סדר הפעולות.
מי שמגיש מוקדם, שומר מסמכים ופועל לפי לוח זמנים מגיע לוועדה מוכן ולא מחפש מסמכים בדיעבד.

שאלות נפוצות על דמי פגיעה

אלה השאלות שנפגעים שואלים אותנו הכי הרבה אחרי שהתאונה מאחוריהם.

האם המעסיק חייב לשלם לי שכר בזמן שאני מקבל גמלה?

בדרך כלל לא.
על ימי אי הכושר שמכוסים בגמלה מי שמשלם הוא הביטוח הלאומי.
עם זאת, חוזה העבודה או הסכם קיבוצי עשויים לקבוע השלמה, ולכן כדאי לבדוק מה כתוב אצלכם לפני שמסיקים מסקנות.

האם אפשר לחזור לעבודה חלקית באמצע התקופה?

זה תלוי בתעודה הרפואית.
אם הרופא מתיר חזרה מוגבלת, הזכאות עשויה להשתנות.
לפני שחוזרים לעבודה, אפילו בהיקף חלקי, כדאי לוודא מול הביטוח הלאומי איך זה משפיע על התשלום.

מה אם הפציעה התבררה רק כמה ימים אחרי האירוע?

עדיין אפשר לתבוע, אבל כל יום שעובר מקשה על הוכחת הקשר לעבודה.
דווחו למעסיק ופנו לרופא מיד כשמתחילים הכאבים, וציינו בפניו את נסיבות האירוע.
תיעוד מוקדם הוא הדבר החשוב ביותר.

האם קבלת הגמלה מבטלת את האפשרות לתבוע פיצוי נוסף?

לא בהכרח.
הגמלה והתביעה הנזיקית הן מסלולים נפרדים, אם כי סכומים ששולמו על ידי הביטוח הלאומי עשויים להיות מנוכים מהפיצוי.
השאלה אם יש עילה נוספת תלויה בנסיבות, ולכן כדאי לבחון אותה לפני שחותמים על ויתור כלשהו.

הכנה טובה לוועדה כוללת כמה דברים פשוטים: סיכומי אשפוז ובדיקות הדמיה עדכניים, רשימה של התרופות והטיפולים, ותיאור כתוב של מה שהנפגע כבר לא מצליח לעשות בעבודה ובבית.
מי שמגיע עם תיק מסודר מקל על חברי הוועדה להבין את המצב, ויש לכך השפעה ממשית על הקביעה.

דמי פגיעה עם אסף אמויאל עורך דין: ליווי אישי מול גופים גדולים

הביטוח הלאומי, המעסיק וחברות הביטוח הם גופים גדולים עם נהלים משלהם, והנפגע נמצא מולם לבד בתקופה שבה הוא פחות פנוי להתעסק בניירת.
תפקידנו לשמש חומת מגן משפטית: להבין את הנסיבות, להכין תביעה מסודרת, לפעול נגד דחייה לא מוצדקת וללוות עד לוועדה הרפואית.

אסף אמויאל עורך דין מתמחה בנזיקין ובביטוח לאומי, ומשרת לקוחות באשדוד, באשקלון, ביבנה, בגן יבנה ובאזור שבין תל אביב לבאר שבע.
אנחנו לא מבטיחים תוצאה מראש, אבל מתחייבים לבחון כל מקרה לגופו ולהסביר בפשטות מה אפשר לעשות.
אם נפגעתם בעבודה וצריכים ללמוד מה מגיע לכם בדמי פגיעה ובזכויות שאחריהם, צרו קשר ונקבע שיחה.

עו״ד אסף אמויאל
על הכותבעו״ד אסף אמויאל

עורך דין באשדוד, חבר לשכת עורכי הדין מאז 2019. מלווה נפגעים בתאונות דרכים ועבודה, מול ביטוח לאומי וחברות הביטוח. המידע במאמר הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.

שתף

אולי יעניין אותך גם...